דו"ח סיור ליומה הרביעי של חפירת התעלה בהר-הבית

היום בבוקר, טו' אלול תשס"ז (29/8/07), עלינו להר כשלשה ארכיאולוגים (אסף אברהם, תקוה לוין ואנוכי) כדי לבחון באופן יסודי יותר במידת האפשר, את מה שניתן ללמוד מהתעלה שנחפרת במקום בימים אלו, לפני שתכוסה חזרה. מטרתנו העיקרית היתה לבחון את אפיוניו של הממצא בעפר באזורים השונים לאורך התעלה בהשוואה לממצא שאנו חושפים בפרוייקט סינון העפר מהר-הבית המתקיים בשלושת השנים האחרונות.

התחלנו מהנקודה הצפונית ל'רמה' שממנה התחילה החפירה החדשה. נוכחנו לראות ממצא רב מהתקופה הביזנטית, הכולל אבני פסיפס ושברי כלים (חלקם עם שברים טריים מעבודה הטרקטור). החל מהנקודה שבה התעלה פונה כלפי מזרח, ניתן היה להבחין בשיכוב ברור בחתך התעלה. בחלקה המערבי ניתן היה לראות מתחת לתשתית הריצוף המודרני שכבה של עפר אפור ותחתיה שכבה נוספת בצבע חום-צהבהב (ראה איור 1). החול הצהוב שנראה בתחתית התעלה אינו קשור לשיכוב שנראה בחתך התעלה). בחלקה המזרחי של התעלה נראתה שכבה בצבע אפור בהיר היורדת בשיפוע חד כלפי מזרח, ותחתיה שכבה של אדמת טרה-רוסה בצבע אדום-חום (איור 2). באיזור זה נראו גם שתי פריטי אבן עם סיתות מסרק האופייני לתקופת בית שני, אבני פסיפס ביזנטיים, וחרסים נוספים מתקופות שונות. ביניהם נראה גם אזור עם מקבץ גדול של חרסים.

איור 1: חתך התעלה הצפונית (בחלקה המערבי)

איור 2: חתך התעלה הצפונית בחלקה המזרחי

סמוך לפינה הצפונית-מזרחית של התעלה בנקודה שבה היא פונה כלפי דרום נראה ריכוז של מספר פריטים ארכיטקטוניים, ביניהם שבר כרכוב וסורג מהתקופה הביזנטית, שהוצאו מהתעלה ורוכזו בנקודה זו (איור 3).

איור 3: פריטים ארכיטקטוניים שהוצאו מהתעלה ורוכזו ליד אחד העצים במקום

התעלה המזרחית הגיע כבר לאורך מדהים של כיותר מ-200 מ' (איור 4). יחד עם הקטע הצפוני, אורכה הכולל של התעלה עומד כעת על כ-350 מ' !!! במרחק של כ-80 מהפינה הצפוני של התעלה המזרחית, ובמרחק של כ-20 מ' צפונית למדרגות המזרחיות של הרמה של כיפת הסלע, זיהינו חשיפה של סלע האם בעומק רדוד של כפחות מחצי מטר לאורך של כ-10 מ'. נראה שהטרקטור התקשה לרדת בנקודה זו, ורק גירד חלק מפני הסלע העליונים. נראה שהסלע נחצב בנקודות שונות, מפני שבמקומות שונים הוא הזדקר באופן בולט מסביבתו הקרובה (איור 5 - 7).

זהו חידוש עבור המחקר של הטופוגרפיה של הר-הבית, שכן כלל לא היה ידוע קודם לכן, שהסלע בנקודה זו הוא כל כך רדוד. מעבר לכך, יש לציין שעל-פי הגישה הרווחת של החוקרים לגבי שאלת מיקום המקדש, באזור זה עבר הקיר הצפוני של עזרת הנשים וקירות לשכת המצורעים של בית המקדש השני. לדאבוננו הרב, עבודת הטרקטור במקום ביטלה את האפשרות לבדיקת שכבת העפר היושבת על הסלע, ומתוך כך לקבל תיארוך לזמן הקדום ביותר שבו הסלע התכסה.

איור 4: התעלה המזרחית

איור 5: מבט כלפי מערב המתאר את המיקום המדוייק שבו הטרקטור נתקל בסלע האם. קשה היה לצלם את הסלע לכל אורכו, מפני שהיה מכוסה בשכבה דקה של עפר, אך גבולותיו היו ניכרים על-פי עומק התעלה במקום.

איור 6: מקומות בתעלה שבהם הסלע נראה בבירור

איור 7: הזדקרות של סלע האם בתעלה המזרחית

בהמשך התעלה נראו במקומות שונים אבני בניה, וביניהם אבני בניה עם סיתות מסרק מתקופת בית שני (איור 8).

איור 8: אבן בניה מתקופת בית שני

בהמשך התעלה באזור שממול כיפת הסלע, נראה שיכוב בחתך התעלה. תחת תשתית הרצפה המודרנית נראתה במקומות שונים שכבה בצבע צהבהב, או שכבה אפורה ותחתיה שכבה אדמת טרה-רוסה אדומה (איורים 9 - 11). יש לציין שבארכיאולוגיה של ירושלים שכבות עם עפר בצבע אדום מרמזות על תיארוך הקודם לתקופת הבית השני!

איור 9: שכבת עפר צהבהב (מימין) תחת תשתית הריצוף המודרני.

איור 10: שכבת עפר בצבע חום בהיר היושבת תחת שכבה בצבע אפור

איור 11: שכבת אדמת טרה-רוסה אדומה היושבת תחת שכבת מילוי של עפר אפור תחת תשתית הריצוף המודרני

באותו אזור גילינו מספר אבני בנייה, אחת מהן עם סיתות מסרק האופייני של לתקופת הבית השני, והשניה היתה אבן מגולפת ונראית כחלק ממזוזת שער (איור 12).

איור 12: שבר ארכיטקטוני מגולף (מזוזת שער?)

בהמשך התעלה כ-20 מ' דרומית למדרגות המזרחיות של הרמה זיהינו בחתך התעלה מקבץ של אבני מהוקצעות צמודות זו לזו מסודרות בשורה אחת לאורך של כ-7 מ' (איור 13). קוטרן הממוצע הוא כ-35 עד 45 ס"מ. לא היה ברור האם מדובר בקיר שנחתך על ידי התעלה, מילוי מכוון של אבנים או מפולת של אבני בניה, מכיוון שבחתכים בחפירות ארכיאולוגיות יסודות קירות נראים באופן ברור יותר, כאשר האבנים מסודרות יפה יותר זו ליד זו. כאשר הבנו שבמקרה הנוכחי לא מדובר בחתך ארכיאולוגי שנעשה בצורה נקיה ובאופן ידני, אלא בחפירה גסה שנעשתה באמצעות טרקטור, הדבר נותן הסבר לחוסר הסדר של האבנים. נראה כי זהו שריד של קיר קדום שעבר במקום!!! באזור זה לערך עבר הקיר הדרומי של עזרת הנשים וקירות לשכת השמנים של בית המקדש השני!!! אם כי יש לציין על-פי סגנון האבנים לא נראה שמדובר בקיר מתקופת הבית השני.

יש לציין שעל-פי עדויות שקיבלנו אתמול, באותה נקודה אחד השוטרים ניסה לעצור את עבודת הטרקטור. לא ברור האם זה היה ביוזמתו או ביוזמת המפקח הארכיאולוגי, אך היה עליו להאבק כדי לעשות זאת. על-פי עדותו של האדריכל גדעון חרל"פ השוטר עלה לטרקטור לאחר שזה לא נענה לקריאתו לעצור את העבודה, ונדחף החוצה בכח על-ידי אחד הפועלים שישב סמוך לנהג. בעקבות כך השוטר קפץ לתוך התעלה כדי לחסום את הטרקטור בגופו (איור 14). על-פי טענת המשטרה השוטר לא עצר את הטרקטור מכיוון שהיו במקום עתיקות שעמדו לההרס, אלא מכיוון שהטרקטור לא איפשר לבצע פיקוח ארכיאולוגי נאות במקום. לא ברור מה היתה עמדת רשות העתיקות בעימות זה וכיצד הבעיה נפתרה, אך מה שברור הוא שבמידה והדבר התרחש במקום שבו זיהינו את שרידי הקיר, אז נראה שמקבלי ההחלטות בנושא קיבלו החלטה לאפשר לטרקטור להמשיך להרוס את הקיר!

איור 13: מפולת של קיר קדום אשר נראית בחתך התעלה לאורך של כ-7 מ'. קשה היה לצלם את אבני הקיר עם תנאי התאורה בזמן הצילום. בתמונה העליונה נראה הקיר לכל רוחבו. כל התמונות מציגות את החתך המערבי של התעלה. אבני הקיר יושבות על מפלס תחתית התעלה, כך שלא ניתן היה לראות האם ישנם נדבכים נוספים תחתיהם.

איור 15: שוטר משטרת ישראל חוסם בגופו את עבודת הטרקטור (צילום: גדעון חרל"פ)

איור 15: ויכוח בין השוטר למהנדס הוואקף, כאשר השוטר מבקש מהצלם שלא לצלם את הארוע (צילום: גדעון חרל"פ).

בהמשך התעלה ככל שהמשכנו דרומה נראו יותר ויותר פריטים המוכרים לנו מעבודת הסינון של העפר שנזרק לנחל קדרון. ראינו שברי כלי זכוכית, אבני פסיפס רבות, שברים של אריחי קיר מזוגגים מהתקופה העות'מאנית ולוחות שיש. נראה שהאזור הדרום מערבי של הר-הבית שימש כמזבלה של השיפוצים שנערכו במקום בעת החדשה. כמו כן, נתקלנו בידית קנקן עם שתי טביעות בדגם של רשת שתי וערב אלכסונית. ככל הנראה מהתקופה הממלוכית או העות'מאנית (איור 14).

איור 14: ידית עם שתי טביעות בדגם רשת אלכסונית

בקטע הדרומי ביותר של התעלה מדרום לצלע הדרומית של הרמה של כיפת הסלע, שכבת אדמת הטרה-רוסה היושבת תחת שכבה של עפר האפור היתה בבירור יתר (איור 15).

איור 15: שכבת אדמת טרה-רוסה אדומה בחלקה הדרומי של התעלה בתחתית החתך

בנקודה זו התעלה החלה לעשות תפנית כלפי מערב לכוון מסגד אל-אקצה. התפנית נעשתה בסמוך לקיר הטרסה המודרני הדרומי שבתחתיתו נראה שריד ידוע של מדרגה שנחצבה בסלע האם (איור 16). בזמן שביקרנו במקום, הטרקטור היה במרחק של מטרים ספורים מאותה מדרגה, כך שיתכן שגם באזור זה הוא עשוי להתקל בסלע האם (ראה צילום וידאו ואיור 17).

איור 16: מדרגת סלע בקיר הדרומי של הטרסה מדרום לרמה של כיפת הסלע

איור 17: חפירת התעלה בסמוך למדרגת הסלע

סיכום

חפירת תעלת התשתית למים וחשמל סביב הרמה של כיפת הסלע ביומה הרביעי הגיעה כבר לאורך של כ-350 מ'. העומק המירבי של התעלה הוא כ-1.5 מ'. בחלקים שונים של התעלה נראה בבירור ריבוד של שכבות עפר, והדבר מעיד שלא מדובר רק במילוי מאוחר לרחבת הר-הבית הנוכחית, וחפירה באמצעות טרקטור אינה מאפשרת כל בדיקה ותיארוך של אותן שכבות. כמו כן, בתעלה המזרחית בקטע הממוקם כ-20 מ' מצפון למדרגות של הרמה, הסלע מזדקר ומופיע בעומק של כחצי מטר תחת המפלס הנוכחי. באותה תעלה כ-20 מ' דרומית למדרגות של הרמה נתגלתה שורה של אבנים מהוקצעות שעשויים להיות שריד של קיר קדום שעבר במקום. נראה ששני האלמנטים מצויים במקום שבו עברו קירות העזרה של בית המקדש השני (הצפוני והדרומי). באמצעות מדידות מדוייקות של מיקום מרכיבים ארכיטקטוניים אלו ניתן יהיה לעלות או להוריד את הסבירות לקשר בין מרכיבים אלו לשרידי העזרה של בית המקדש.